הארדנגר הוא הפיורד השני באורכו בנורווגיה (והרביעי בעולם) הוא חותך את היבשת פנימה לאורך של כמעט 179 קילומטרים. אבל מעבר למספרים היבשים, זה אזור שמרגיש ומתנהג קצת אחרת משאר נורווגיה. הנוף כאן עוצב לפני אלפי שנים על ידי נסיגת קרחוני ענק שהשאירו אחריהם עמקים דרמטיים ואת רמת הרדאנגרווידה (Hardangervidda), שהיא המישור ההררי הגבוה באירופה.
השילוב בין ההרים הגבוהים שחוסמים את הרוחות, לבין המים העמוקים שמתמתנים על ידי זרם הגולף, יצר כאן מיקרו-אקלים נדיר. כבר במאה ה-13 נזירים מאנגליה קלטו את הפוטנציאל והתחילו לשתול כאן עצי פרי. במשך מאות שנים הפיורד היה עורק התחבורה היחיד (פשוט כי אי אפשר היה לחצות את ההרים), מה ששמר על הקהילות הקטנות כאן מבודדות לגמרי. הבידוד הזה הוא מה ששימר את התרבות המקומית המרתקת. מבניית סירות עץ מסורתיות, דרך רקמה ייחודית (Hardangersøm) ועד מוזיקה עממית שמתנגנת בכינור הארדנגר המפורסם. זה האסם הלאומי של נורווגיה, והוא יפהפה ברמה שקשה לתאר.
נורווגיה הגדירה 18 "דרכי נוף לאומיות" (Nasjonal turistveg), והמסלול של הארדנגר הוא אחד מאלה שאנחנו הכי אוהבים לשלב בטיולים. מדובר במסלול באורך כולל של כ-165 ק"מ, שמתחיל באזור Låtefoss בדרום ומסתיים ב-Granvin בצפון .שימו לב מספר כביש 13 ומעבר ל- 7. כדי שתעשו את זה נכון, הנה התחנות שאתם באמת צריכים להכיר.מיקום ניתן לראות כאן. הנה כמה נקודות בדרך המקסימה הזאת.
1 מפל Steinsdalsfossen – ללכת מאחורי מסך המים
יש הרבה מפלים בנורווגיה (הרבה מאוד) אבל זה ללא ספק אחד המיוחדים שבהם. מה שהופך אותו למוקד משיכה הוא לא הגובה שלו, אלא העובדה שיש שביל מוסדר ובטוח שמוביל אתכם ממש אל מאחורי מסך המים מבלי להירטב (טוב, אולי תחטפו קצת רסיסים אם יש רוח). לעמוד שם מוקפים בשאגת המים ולהסתכל על העמק הירוק דרך וילון המים הזורמים זו חוויה שאי אפשר להעביר בשום מצלמה. זה מפל סופר-פופולרי. אוטובוסים של מטיילים מגיעים לכאן בצרורות החל מ-10:00 בבוקר. אם אתם רוצים קצת שקט ואת התמונה המושלמת תגיעו מוקדם בבוקר או מאוחר אחר הצהריים.
2 המפלים התאומים ב-Låtefossen
אם המפל הקודם היה ציורי, Låtefossen הוא נטו כוח מתפרץ. מדובר למעשה בשני מפלים אדירים שנופלים מההר ומתאחדים ממש מתחת לגשר אבן עתיק של כביש מספר 13. המים עוברים כל כך קרוב לכביש, שרוב הסיכויים שתצטרכו להפעיל וישרים כשתיסעו על הגשר. צריך לומר ביושר בגלל שהמפל יושב בדיוק על כביש ראשי צר, החניה במקום קטנה ומאתגרת, ולעיתים נוצרים שם פקקי תנועה של קרוואנים. תנשמו עמוק, סעו לאט, ואל תעצרו איפה שאסור רק בשביל תמונה.

3 Kjeåsen – החווה שתלויה על קצה ההר
אם בא לכם להבין מה זה אומר "בידוד" במונחים נורווגיים אתם חייבים לעלות לחווה הזו. היא יושבת על מדף סלע צר בגובה 530 מטרים מעל הפיורד. עד שנות ה-70 של המאה הקודמת, הדרך היחידה להגיע אליה הייתה בטיפוס רגלי תלול, חלקלק ומסוכן. הילדים של החווה היו עושים את המסלול הזה בדרך לבית הספר. תודה לעידן המודרני של היום ויש מנהרה מודרנית באורך 2.5 ק"מ שמובילה עד למעלה. אבל (וזה חתיכת אבל) המנהרה צרה ומתאימה לרכב אחד בלבד. לכן יש זמני נסיעה קפדניים! העלייה מותרת אך ורק בחצי השעה הראשונה של כל שעה עגולה (למשל בין 10:00 ל-10:30) והירידה אך ורק בחצי השעה השנייה (10:30 עד 11:00). אל תפספסו את חלון הזמן שלכם, או שתמצאו את עצמכם מחכים המון זמן ברכב. הנוף מלמעלה אגב שווה כל דקה של המתנה. שימו לב שצריך לרדת קצת מהדרך המקורית בשביל להגיע לתצפית זו.
4 שירותים בסטנדרט בינלאומי ב-Skjervsfossen
הנורווגים אלופים בלקחת טבע פראי ולשלב בו אדריכלות מינימליסטית שלא הורסת את הנוף אלא נראית כאילו צמחה ממנו. Skjervsfossen הוא הוכחה חיה לזה. יש כאן מפל מרשים עם שבילי הליכה נהדרים, אבל מה שבאמת מפתיע פה הוא מבנה השירותים הציבוריים. המבנה הזה, שצופה לנהר דרך חלונות רצפה שקופים, זכה בפרסי אדריכלות בינלאומיים. (אגב, השימוש בחינם ובהחלט שווה עצירה גם אם אתם לא באמת חייבים).
5 Ulvik – כפר הסידר של נורווגיה
אי אפשר לדבר על האזור בלי להזכיר את הסיידר המקומי (Cider). אולוויק הוא כפר קטן שמהווה את הלב הפועם של התעשייה הזו. יש שם "מסלול סידר" מפורסם שזהוי הליכה נעימה בין כמה חוות מסורתיות שמייצרות מיץ תפוחים טבעי וסידר אלכוהולי משובח. מעבר לעובדה שזה טעים זו הדרך הכי טובה לתרגל את מה שקוראים לו היום "תיירות משקמת". במקום לתת את הכסף לתאגידי ענק במלונות הכל-כלול אתם יושבים אצל החקלאי בחצר ושותים מהתוצרת שלו, טועמים גבינה מקומית, והכסף שלכם מחזיק את הקהילה הזו בחיים. החוקים לגבי נהיגה תחת השפעת אלכוהול בנורווגיה הם מחמירים באופן קיצוני. אם מישהו מתכנן לשתות את הסידר האלכוהולי קבעו מראש נהג תורן שלא שותה טיפה, או פשוט תשאירו את הרכב ותעשו את המסלול ברגל (זה חלק מהקסם).

6 מתי הכי כדאי לנסוע להארדנגר?
זה תלוי מה אתם מחפשים כי לאזור יש שתי עונות שיא עם אופי שונה לגמרי. מאמצע-סוף מאי ועד תחילת יוני כל מורדות ההרים נצבעים בלבן וורוד מטריף של פריחת התפוחים והדובדבנים. זה מראה משגע במיוחד כשהפסגות מסביב עדיין מושלגות. מצד שני, אם תגיעו באוגוסט וספטמבר כבר לא תראו פריחה אבל תוכלו לאכול פירות טריים ישר מהעץ ולקנות תפוחים ואגסים בדוכנים שלצידי הדרך. שתי האופציות מצוינות לחלוטין(:
איך מתכננים את זה חכם?
דרך הנוף של הארדנגר היא לא מסלול של "לסמן וי ולהמשיך". 165 הקילומטרים האלה יקחו לכם יום שלם (ולפעמים יותר), לא בגלל המרחק אלא בגלל אופי הנהיגה. הכבישים כאן צרים לעיתים נתיב אחד עם מפרצי עקיפה וכל רבע שעה אתם תרצו לעצור ולצלם. הסוד כאן הוא פשוט להוריד הילוך ולהאט את הקצב.
בסופו של דבר, האתגר הגדול בטיול לנורווגיה הוא לא למצוא מקומות יפים (יש כאלה בכל מטר מרובע) אלא לדעת איך לחבר אותם נכון. איך לתכנן את היום ככה שלא תבלו 6 שעות בנסיעה מעייפת…. איך לשלב את ההארדנגר ביחד עם ביקור בברגן או בפיורדים הסמוכים, ובעיקר איפה הכי נכון לישון כדי להיות קרובים לאטרקציות ועדיין להימנע ממלכודות תיירים.
כאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה. אם אתם רוצים שהטיול הבא שלכם לנורווגיה יהיה מתוכנן לפרטי פרטים, בנוי הגיונית מבחינת זמני נסיעה ועם התאמה אישית בדיוק לקצב ולסגנון שלכם דברו איתנו. שלחו לנו מייל זריז, ספרו לנו מי הנוסעים ומתי אתם מתכננים לטוס, ובואו נתחיל לבנות לכם את המסלול.




